פורסקולין – Forskolin, האם זה תוסף תזונה יעיל להרזיה ולפיתוח גוף?

שאלה

שמעתי על תוסף תזונה חדש בשם פורסקולין . אומרים שהתוסף עוזר לשחרר חומצות שומן מתאי השומן ושהוא עוזר לבנות שרירים. האם זה נכון?

תשובה לשאלה: פורסקולין – Forskolin, האם זה תוסף תזונה יעיל להרזיה ולפיתוח גוף?




שלום לך,



תשובה מעולה ומסכמת בנושא של הפיזיולוג והדיאטן גיא שלמון בפורום המקצועי לתזונת ספורט ותורת הכושר הגופני בפייסבוק – ראה קישור.



מאחר ומדובר בקבוצה סגורה שתוכנה לא מוצג למי שאין לו פרופיל בפייסבוק וחבר בקבוצה, אני מצרף את תשובתו של גיא (מומלץ להרשם לקבוצה לעדכונים בנושאים שונים בתחומי הכושר והתזונה):



 




 



פורסקולין – תוסף תזונה יעיל להרזיה ולפיתוח גוף?



 



 



מעט מאוד מכירים את השם “פורסקולין”, מתוכם מעט עוד יותר מבינים את השפעתו בגוף. הנה לפניכם סקירה מקצועית חדשה על תוסף התזונה פורסקולין המצוי הן לבדו בכמוסות והן בפורמולות טרמוגניות שונות המיועדות להרזיה.



למען גילוי נאות, לא מדובר ברכיב חדש שהתגלה לאחרונה. המחקרים הראשונים על פורסקולין למעשה החלו להתפרסם החל משנת 1981.



אבל במונחים מדעיים מדובר ללא ספק בתוסף תזונה מהחדשים בשוק התוספים ובארץ טרם בכלל ניתן למצוא אותו על המדפים בחנויות.



 



 



מה זה פורסקולין



פורסקולין (חומר המוכר גם בשם Coleonol) הוא דיטרפן (מבנה כימי של פולימר המורכב מיחידות של איזופרן) אשר מופק מהשורש של Coleus forskohlii (קולאוס פורסקולי, צמח מרפא רב- שנתי השייך למשפחת השפתניים).



לצמח קולאוס משתייכים כ-350 מינים של צמחים רב שנתיים, הגדלים בארצות טרופיות וחמות. פורסקולין מצוי רק בצמח מסוג Coleus forskolii (הגדל בהודו) ואינו מצוי במינים האחרים של הקולאוס.



השימוש בשורש כצמח מרפא ידוע מזה שנים ברפואה ההודית המסורתית.



מחקר ראשון על השימוש בצמח החל ב- 1974, אך החומר הפעיל פורסקולין, המצוי בו, החל להיחקר החל משנת 1981.



ההשפעות העיקריות המיוחסות לו (עם או בלי תמיכה מדעית) הן: 




  • א. תוסף להרזיה.


  • ב. תוסף לעליית מסת שריר ופיתוח הגוף (סינתזת חלבון בשריר, השפעות הורמונאליות).


  • ג. תוסף למניעת מחלות סרטן (אנטי סרטני).


  • ד. תוסף יעיל לטיפול בבעיות בריאותיות שונות: אנטי דלקתי, מפחית התקפי אסתמה, מפחית לחץ תוך עיני, בעל תועלת קרדיו-וסקולארי.



הערה: במאמר זה אנו נתמקד בהשפעותיו על הרזיה ועל מסת השריר.



 



 






 


 



 






פרמקולוגיה של פורסקולין (פרמקודינמיקה, מנגנוני פעולה)



לאחר ספיגתו ממערכת העיכול לזרם הדם, נקלט פורסקולין ברקמות שונות וגורם לפעילות בתוך התאים.



באמצעות ויסות של אנזימים שונים, גורם פורסקולין להפעלה (אקטיבציה) של האנזים adenylate cyclase המגביר ריכוז תוך תאי של החומר Cyclic AMP.



cAMP (ציקליק אדנוזין מונו פוספט) הוא שליח שניוני תוך תאי מאוד חשוב המשמש למעבר אותות בתוך התא, כגון תרגום של מסרים המועברים על ידי הורמונים, לצורך הפעלה של אנזימים/ חלבונים שונים.



cAMP משתתף במסלולים ביוכימיים רבים בתוך התא ועלייתו בתא מביאה להשפעות פיסיולוגיות רבות בגוף האדם. 



בין היתר, הוא מגביר את ההתכווצויות של שריר הלב, גורם להרפיה של שרירים חלקים, מעכב צימות של טסיות דם, מגביר הפרשת אינסולין, מגביר הפרשת הורמון ACTH מבלוטת ההיפופיזה, מגביר פירוק שומנים בתאי שומן…ועוד.



כמו כן, פעילויות רבות של מערכת העצבים הסימפתטית (סימפטית) מתווכות על ידיcAMP .



מכאן גם הקשר להסבר המנגנונים:



פורסקולין — מגביר רמות Cyclic AMP בתאים — גורם להשפעות פיסיולוגיות שונות.



בשנים האחרונות החלו להיחקר השפעות של פורסקולין על איברים שונים בגוף. על חלק גדול מהשפעות אלה עדיין אין ביסוס מדעי של מחקרים קליניים מבוקרים, אלא תיאוריות פיסיולוגיות הגיוניות, מחקרי מעבדה ומחקרים על בעלי חיים.



דוגמאות של השפעות על איברים שונים (מבלי לפרט לעומק):



 



א. מערכת קרדיווסקולאריות (לב וכלי דם)



פורסקולין נמצא כבעל תכונות היפוטנסיביות (מפחיתות לחץ דם) באמצעות הרחבה של כלי הדם, ע”י הרפיית השריר החלק של כלי הדם.



במחקר מעבדה שנערך על רקמה לבבית אנושית, פורסקולין גרם לשפעול של האנזים אדנילאט ציקלאז והדגים תכונות אינוטרופיות חיוביות (תכונה אינוטרופית חיובית = שיפור עוצמת ההתכווצות של שריר הלב).



מחקר נוסף הדגים כי פורסקולין גרם לעיכוב צימות טסיות דם (נוגד קרישה).



על סמך מחקרים ראשוניים אלו (מחקרי מבחנה ומחקרים על בעלי חיים) ותיאוריות להסבר המנגנון, יש המציעים כי פורסקולין הוא בעל תועלות קרדיווסקולאריות, הודות לתכונות האינוטרופיות, לתכונות האנטי-דלקתיות ולתכונות נוגדות טסיות דם המיוחסות להשפעותיו של פורסקולין.



 



ב. עיניים



טיפות עיניים של פורסקולין עשויות להפחית לחץ תוך עיני.



מסיבה זו הוצע כי פורסקולין יכול לשמש כתרופה יעילה בעבור חולי גלאוקומה (גלאוקומה, בעברית נקראת ברקית, היא מחלה הפוגעת בעצב הראייה. בדרך כלל, ב־67% מהמקרים, יש קשר בין לחץ תוך עיני גבוה לבין הופעת גלאוקומה, אבל המחלה עלולה להופיע גם כאשר הלחץ תקין).



יחד עם זאת, ההוכחה הקלינית לכך שפורסקולין מסוגל להוריד לחץ תוך עיני בבני אדם נבדקה רק בשני מחקרים עד כה.



יתרה מזאת, כשנתנו טיפות עיניים עם פורסקולין למטופלים עם גלאוקומה, הטיפות גרמו לצריבה וגירוי.



 



ג. מערכת הנשימה



השפעתו מרפת השרירים החלקים של פורסקולין בדרכי הנשימה הובילה גם לבדיקת אפשרות השימוש בו כטיפול במחלת האסטמה.



 



ד. מערכת המין הגברית



הודות לתכונותיו הקשורות בהרחבת כלי הדם, פורסקולין (ואנאלוגים שלו) הוצעו לטיפול בבעיות זקפה.



 



ה. מערכת העצבים



כשנתנו לצפרדעים פורסקולין במשך תקופה ארוכה, ראו הגברה של רגנרציה של עצבי חישה. פורסקולין שהוזרק לנוזל עמוד שדרה של עכברים עיכב תנועות ספונטאניות בלתי רצוניות.



 






 

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*