Close Sidebar
0 הצבעות
מתי ובאיזה מצב נראה לכם שזה דבר נכון לבצע המתת חסד בכלבים?
האם לדעתכם יש הבדל עקרוני בין בהמתת חסד בבן אדם או בכלב?
אני אישית, עמדתי במצב כזה שהייתי צריך לקבל החלטה או יותר נכון להשתתף בהחלטה על הרדמתו של כלב האהוב ואני חייב לומר שגם היום אני חש ספק אם אכן, ההחלטה שלי על המתת החסד הייתה נכונה.
שאלה נשאלה ב- בקטגוריית גזעי כלבים על ידי

תשובה 1

0 הצבעות

 

כבר נגעתי בנושא הזה בכתבה באתר שלי (ראו המתת חסד לכלבים). אבל, זה בהחלט נושא ששווה דיון משום שההחלטה בנושא הזה כפי שציינת היא לא תמיד ברורה ולא תמיד מי שצריך לקבל את ההחלטה מקבל אותה בלב שלם.
כפי שכתבתי באתר שלי, אני חושב שזה נכון להרדים כלב במצבים הבאים:
כשמדובר במחלה חשוכת מרפא, כרונית ושגורמת לכלב לסבל רב.
אם מדובר בכלבים זקנים אז אני חושב שמה שצריך לשקול כאן זה את הפגיעה באיכות חייו של הכלב.
זקנה היא מצב של הדרדרות במצב הגופני ואם איכות חייו של הכלב נפגמת באופן מאוד קשה, מאחר ואין תקווה לשיפור, הפתרון הטוב לכלב הוא הרדמתו.
כך הוא יהיה מסוגל לסיים את חייו באופן ראוי.
הגדרה של פגיעה קשה באיכות החיים תכלול פגיעה בתפקודים הבסיסיים של הכלב. תפקודים כמו: הכלב לא מסוגל לאכול באופן עצמאי, חוסר יכולת תנועה, אי שליטה בצרכים וסבל כתוצאה מכאבים שלא ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים.
פציעה קשה שהכלב לא מסוגל להחלים ממנה וניתן באמצעות זריקת הרדמה להקל ולקצר את תהליך גסיסתו.
מחלה חשוכת מרפא שמסכנת את האדם, כדוגמת: כלבת.
אני לא חושב שכלב דומה לאדם ולכן גם ההחלטה לא צריכה להעשות באופן דומה.
חייו, הנאותיו וצרכיו של הכלב הם יותר בסיסים משל האדם ולכן, כאשר קיימת פגיעה בהם, הפגיעה תהיה הרבה יותר קשה מאשר באדם.
אדם חולה שמרותק למיטתו וניזון מצינורות ללא תקווה לשיפור, עדיין יכול למצוא עניין רב בתחומים שונים. איזה עניין בחיים יהיה לכלב שרק שוכב ולא מסוגל לנוע לשום מקום?

נתקבלה תשובה על ידי
חני, המקרים שאתה מציין הם מקרים די ברורים וקשה לי להאמין שאנשים ירגישו איזשהם ספקות לגביי ההחלטה שלהם במידה והחליטו על המתת חסד.
הבעיה היא יותר כאשר העניין הוא לא ברור.
נניח שיש לך כלב בן 11 עם בעיה באגן. הכלב כבר מספר שנים חוטף התקפים ובהם גופו קורס והוא לא מסוגל להתרומם ולנוע, אלא רק לגרור בקושי את אחוריו על הריצפה. הוא מטופל בסטרואידים אך ככל שהזמן עובר תדירות ההתקפים גוברת וגם משך הזמן שבו הוא משותק מתארך והטיפול בסטרואידים כבר לא משפיע כמו בעבר.
ועכשיו הוא חטף שוב התקף והוא לא מסוגל כלל לנוע, כי הוא כבר זקן ולא מסוגל לגרור את עצמו. מה אז?
יש פנסיונים של כלבים שמספקים שירות של בית אבות לכלבים, למה להרדים את הכלב? למה שלא תשלח אותו לפנסיון שכזה? יש להם חצר שהוא יכול לשכב ולהינות לו מן השמש. למה להרוג אותו?
זה בדיוק מה שהתכוונתי בשאלה שלי האם צורת המחשבה של האדם על "להשאר בחיים בכל מחיר" זו גם צורת המחשבה שאנו צריכים לייחס לכלב?
לדעתי לא!
אני מניח שבית אבות שכזה זו הוצאה לא קטנה, השאלה היא האם ההוצאה הזו שווה את התמורה?
לא נראה לי שבבתי אבות הללו יש פיליפינית לכל כלב שדואגת לשטוף אותו מהליכלוך של הצרכים שהוא עושה על עצמו.
לדעתי, כלב צריך לרוץ, להריח, לשחק, לפגוש כלבים ולהנות מחברת בעליו שהם עבורו "הלהקה שלו".
בעת זקנתו הוא אומנם לא בעל אותם הנתונים הפיזיים ואין לו את אותן היכולות שהיו לא בצעירותו, אך כל עוד הוא שומר על עצמאותו, חייו עדיין שווים.
ברגע שהכלב מאבד את היכולת לתפקד באופן עצמאי והוא מסוגל רק לשכב ולחיות את החיים בצורה פאסיבית, זה כבר לא חיים של כלב!

אנשים רבים לדעתי מתבלבלים כמוך וחושבים על כלב בצורה של בן אדם.
המוח משחק תפקיד מאוד דומיננטי באדם. האדם מתכנן תכניות, שואב הנאה משמיעה ומהתבוננות, מפנטז, נהנה מהזיכרונות ועוד.
אני חושב שהכלב יותר ייצרי, הוא לא מתכנן תכניות והוא נהנה ממה שהוא מקבל כאן ועכשיו. ולכן זה שונה.
הבעיה היא לא מה האם הכלב סובל או האם זה נכון להמשיך את חייו כאשר אין תקווה לשיפור וכדומה.
הבעיה היא במקרה הטוב עם אנשים שלא מוכנים להשקיע את הכסף בכדי להעניק לחיית המחמד שלהם הזדמנות לתקווה באמצעות טיפול שעשוי להציל את חייהם או לשנות את מצבם הגופני.
במקרים היותר גרועים, יש אנשים שלא מוכנים להשקיע את הסכום שנדרש בכדי להעניק לכלבם טיפול רפואי שיציל אותו. ואז או שהם פשוט זורקים אותו איפשהו או שהם מוכנים להוציא 200, 300 ש"ח על זריקת הרדמה.
אלו מצבים שהם לדעתי מאוד שכיחים ופה אין שום ספק שהאדם עושה עוול לחיה באמצעות הכינוי הלא נכון של "המתת חסד". זה נראה לי שהבעלים עושים יותר חסד עם עצמם משום שאינם מוכנים להעניק את הטיפול המתאים ולהשקיע את ההשקעה הכספית הנדרשת ולא חסד עם כלבם הנאמן.
באמת, יש לא מעט כאלה שמחזיקים חיות מחמד שינקטו באופציה של המתת חסד לבעלי החיים שהם מגדלים, גם כאשר ניתן לנסות להציל את בעל החיים באמצעות טיפול רפואי מתאים, והם לא עושים זאת כי זה "יקר להם מידי".
אז זה באמת לא נחשב כהמתת חסד בעיני.
אני חושב שכלבים זה שונה מחיות מחמד כמו: אוגרים, נחשים ואפילו חתולים.
כלב היא חיה מאוד נאמנה לבעליה שתעשה הכל עבורו, אפילו אם זה כרוך בהקרבת חייה. לכן לדעתי גם בני אדם יכולים לוותר על כמה שקלים בכדי להציג את כלבם הנאמן.
אני לא מצפה מאנשים להשקיע אלפי שקלים בהצלת חייו של נחש או חתול.
זה פשוט לא אותו קשר!
נראה לי שלא מעט בעלי חתולים יכעסו עלי באמירה הזו, ואולי אני באמת לא ממש מכיר חתולים, כי אף פעם לא גידלתי אחד. אבל, ממה שאני כן מכיר ביחסי חתול ובן אדם, הקשר הוא לא כזה חזק והחתול לא יעשה הכל למען בעליו.
אני חושב שהעניין של הקרבה והנכונות של בעלי חיית המחמד להוציא אלפי שקלים על טיפול כזה או אחר, איננה קשורה לשאלה "מה בעל החיים מוכן לעשות למעני". מדובר פה באהבה. כאשר האהבה של האדם אל חיית המחמד שלו היא מספיק חזקה, הוא ישקיע את הסכום הנדרש בכדי להציל את חייה של חיית המחמד.
כאשר הוא לא אוהב מספיק, אז הוא לא ישקיע את הסכום המתאים.
וזה לא משנה אם זה כלב, חתול או נחש.
אהבה זה לא דבר רציונלי ואתה לא יכול לנסות להבדיל או לכמת את האהבה בשאלות כמו "מה הצד השני היה מוכן לעשות למעני?"
כל הזכויות שמורות לאתר למה כמה
...